הזדקנות מיטבית בעידן הבינה המלאכותית

כנס אזורי חיבר הנהגות בריאות, רווחה, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות וטכנולוגיה סביב אתגר המעבר מחזון להזדקנות מיטבית ליישום יומיומי בקהילה.

במרכז הרפואי אסותא אשדוד נערך השבוע 24/12/26 כנס אזורי תחת הכותרת "בריאות, טכנולוגיה וקהילה בעידן הבינה המלאכותית ואריכות הימים", ביוזמת אשכול רשויות שורק דרומי , מחלקת החדשנות של אסותא אשדוד, ובשיתוף המוסד לביטוח לאומי (קרן הסיעוד), משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות, ג’וינט אשל, קהילת AgingIL, יחידת החדשנות של המרכז הרפואי קפלן ושותפים נוספים ממערכת הבריאות, הרשויות המקומיות ועולם החדשנות.

הכנס עסק באחד האתגרים הבוערים של החברה הישראלית: כיצד מתמודדים עם הזדקנות האוכלוסייה, עומסים גוברים על מערכות הבריאות והרווחה והאצה טכנולוגית – מבלי לאבד את האדם, הקשר האנושי והקהילה.

במרכז הכנס הוצג מהלך אזורי יישומי – שותפות של אשכול שורק דרומי, קרן הסיעוד של ביטוח לאומי ומשרד הרווחה ואסותא אשדוד, ד"ר גיל לוי מנהל מחלקת החדשנות באסותא: "מיזם TailorPath התהווה באקסלרטור החדשנות בבית החולים ומגלם את רוח החדשנות שאנו פועלים לפיה: חיבור בין טכנולוגיה מתקדמת, תבונה קלינית וראייה הוליסטית של האדם, כדי לאפשר הזדקנות מיטבית וחיים מלאי משמעות. אנו גאים להיות חלק מתהליך אזורי שמוביל לשינוי עומק בשפה המקצועית, באופן קבלת ההחלטות ובאיכות הליווי היומיומי של מבוגרים ובני משפחותיהם. אסותא אשדוד מעניקה תמיכה, ליווי מקצועי ומעטפת חדשנות מלאה, מתוך אמונה שמיזמים מסוג זה מייצרים לא רק פתרון טכנולוגי, אלא מהפכה אמיתית בשירות, בקהילה ובחוויית החיים של אלפי אנשים."

מורן מזרחי, מנהלת אגף הקרנות בביטוח הלאומי, הדגישה את הצורך בגישה מערכתית: "הפתרון בתמונת העתיד הוא שכל המערכות ישלבו ידיים – כפי שאנחנו כאן יושבים יחד, מכל המערכות, מדברים, חושבים ומקדמים".

בירכו ונשאו דברים מנכ"ל אסותא היוצא, ד"ר ארז בירנבוים, מנכ"לית אסותא הנכנסת ד"ר גלית קאופמן ופרופסור טריף בדר מנכ"ל בית החולים קפלן.

הנהגה, מדיניות ויישום בשטח

המושב הראשון של הכנס עסק בדיון הנהגתי מערכתי על האתגרים במעבר מחזון ליישום במערכות הציבוריות. המשתתפים הדגישו כי האתגר המרכזי אינו מחסור ברעיונות חדשניים, אלא הפער שבין מדיניות, תקצוב ויכולת הטמעה בשטח.

במסגרת המושב עלה גם מהלך MUNI100 כמודל ליישום מדיניות לאומית דרך הרשויות המקומיות והאשכולות. "זו החדשנות של מהלך מוני100", אמר יוסי היימן, מנכ"ל ג’וינט אשל. "התוכנית פועלת כיום ב-20 רשויות ואשכולות, שמייצגים כ-40% מהאוכלוסייה הוותיקה בישראל, ואני מקווה שתוטמע בכל המדינה".

המושב השני התמקד בחדשנות ובינה מלאכותית מנקודת מבטו של האדם, תוך התייחסות לאתיקה, אמון הציבור ואתגרי ההטמעה ברשויות המקומיות. המשתתפים הדגישו את הצורך בפרסונליזציה ובהבנה שהאוכלוסייה הוותיקה איננה מקשה אחת. שי רייכנר, ראש המועצה האזורית נחל שורק, אמר: "לא כל מי שמוגדר 'מבוגר' זקוק לאותו מענה. לכל קבוצת גיל צריך להגדיר את המרכיב שמתאים לה ומחבר אותה לקהילה". במהלך המושב הוצגו פתרונות כגון עוזר אישי חכם להזדקנות מיטבית, מרשם חברתי בעידן הבינה המלאכותית וטכנולוגיות לחיזוק חיבור קהילתי ותפקוד יומיומי.

המושב השלישי עסק במעבר מרפואה תגובתית לרפואה מנבאת ומניעתית, תוך שילוב רפואה מרחוק ובינה מלאכותית, ובבניית רצף טיפול חכם בין בית החולים, הקהילה והבית. המשתתפים בפאנל ציינו כי "במציאות של מחסור במיטות שיקום, החדשנות הטכנולוגית יכולה להפחית עומסים על מערכת הבריאות ואף לאפשר חלוקת תפקידים חדשה שתשפר משמעותית את איכות חייו של האדם המבוגר".

אזוריות ככוח יישומי

גבי גאון, יו"ר אשכול שורק דרומי: "הכנס הוא הצהרת כוונות מעשית. החיבור בין האשכול, מערכת הבריאות ומשרדי הממשלה מאפשר להפוך טכנולוגיה מתקדמת לפתרון אנושי ונגיש עבור התושבים הוותיקים".

ארז אלי, מנכ"ל האשכול: "המבחן האמיתי הוא היכולת ליישם רעיון בשטח. החדשנות אינה באה במקום המענה האנושי – אלא מחזקת אותו".

המסר שעלה לאורך הכנס היה ברור: כדי שטכנולוגיה וחדשנות יגיעו לאדם שבקצה – האזרח הוותיק, נדרש שיתוף פעולה הדוק בין משרדי הממשלה האמונים על מדיניות ותקצוב, הרשויות המקומיות, ארגוני הבריאות והרווחה ואנשי הטכנולוגיה. לצד זאת נדרשת השקעת משאבים, שינוי תפיסה ובניית תשתיות ארוכות טווח.

הרשות המקומית, כך הודגש, היא שחקן מפתח בהטמעה של חדשנות טכנולוגית ובתרגומה לשירות יומיומי שמחזק איכות חיים, תפקוד ושייכות בקהילה.

עתיד הטיפול בגיל השלישי, אינו מתרחש רק בבתי החולים – אלא בעיקר בבית, בקהילה, עם ליווי טכנולוגי חכם ומגע אנושי מתמשך.